שאלות ותשובות

החוק קובע כי למזמין השירות ישנה חובה אזרחית ופלילית לבצע בדיקות בעניין תנאי ההעסקה של עובדי הקבלן המועסקים באתרי העבודה שלו. הדבר למעשה מחייב את מזמין השירות לקחת חלק פעיל בבחינת תקינות ההעסקה שבין העובד לקבלן שאם לא כן יהא חשוף לעיצומים כספיים ובמקרים מסוימים אף להליכים פליליים גם ברמה האישית.

החוק והתקנות קובעים כי החובה לקבלת דוח בודק שכר מוסמך באופן שוטף תחול עם כניסת התקנות לתוקף אך ורק על הענפים המנויים בתוספת הראשונה לחוק והם:

1. שמירה ואבטחה;

2. ניקיון;

3. הסעדה, אם השירות ניתן לעובדי מזמין השירות.

חשוב להדגיש כי החוק להגברת אכיפה חל על כלל העובדים במשק וכלל המעסיקים בשלושת הענפים המצויינים יהיו מחוייבים לקבלת דוח תקופתי אחת לתשעה חודשים הכל בהתאם לתקנות בדיקות תקופתיות.

מפקחי משרד העבודה פועלים במסגרת החוק להגברת אכיפה ואוחזים בסמכויות אכיפה נרחבות. ההמלצה היא תמיד לשתף עימם פעולה ככל שניתן, הכל כמובן תוך עירוב עורך דין מטעם מזמין השירות ו/או קבלן השירותים על מנת שישמרו זכויותיכם. יש לזכור כי מכניסת החוק לתוקף מזמין השירות כמו גם קבלן השירותים עלולים למצוא עצמם חשופים לא רק מנהלית אלא גם פלילית ואזרחית.

כן.

המחוקק ראה צורך בעיקר לאור ניצול זכויות של אוכלוסיות בענפים מסוימים להוסיף גורם מבקר בנושא השכר. עולם המשכורות הולך ומתפתח מדי שנה והצורך בבקרת על בנושאים הללו הוא בלתי נמנע.
ישנן המון טעויות בשכר אשר נובעות לא רק מחוסר מקצועיות או משגיאות אנוש אלא לעיתים מהכמות הגדולה של תלושים אשר מופקים לרוב על ידי חשב/ת שכר אחד או שניים בחברה ומכאן למעשה טעויות "קטנות" הופכות משמעותיות כאשר הן נפרשות על פני שנים ארוכות ומתורגמות להרבה מאוד כסף אשר יכול לפגוע בתנאי העסקה של העובד או במעסיק באותה המידה.
החוק להגברת אכיפה אף קובע כי חייבת להיות אי תלות בין מי שמטפל בשכר העבודה של העובדים לבין מבקר השכר כך שבכל מקרה מי שמבצע את העבודה השוטפת אינו יכול להיות זה שבודק את השכר ו/או מגיש דוחות תקינות כהגדרתם בחוק.

הבעיה העיקרית של מעסיקים היא ההסתמכות המלאה בשעונים או מחשבים "חכמים" אשר סופרים את שעות ההעסקה ובהסתמך על אלה מופקים התלושים. יש לבצע בדיקה קפדנית בהגדרות אל מול החוק והתקנות הרלוונטיים – רק כך ניתן יהיה לדעת בוודאות שאתה פועל בצורה תקינה.

כן. תמיד אפשר לתקן טעויות שבוצעו, לעיתים הדבר יגרור הגשת דוחות מתקנים דבר אשר מעסיקים מנסים להימנע ממנו, אבל החשיבות הגדולה היא תקינות ושקיפות התלושים יותר מאשר אי הנוחות שבתיקון. גם אם ישנם מקרים שלא ניתן לתקן תמיד אפשר לקזז ו/או להוסיף לעובד את מה ששולם לו בחסר או ביתר בהתאם לנסיבות.

"עשה מעסיק או אדם אחר שחלה עליו חובה לפי הוראת חיקוק המנויה בתוספת השנייה (בפרק זה – מעסיק), מעשה המהווה הפרה של הוראה כאמור, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי המפורט להלן:

(1)" בשל הפרת הוראה המנויה בחלק א' לתוספת השנייה – 5,050 שקלים חדשים, ולגבי יחיד המעסיק עובדים שלא במסגרת עסק, משלח יד או פעילות ציבורית – 2,530 שקלים חדשים

(2) בשל הפרת הוראה המנויה בחלק ב' לתוספת השנייה – 20,220 שקלים חדשים, ולגבי יחיד כאמור בפסקה (1) – 10,110 שקלים חדשים

(3) בשל הפרת הוראה המנויה בחלק ג' לתוספת השנייה – 35,380 שקלים חדשים, ולגבי יחיד כאמור בפסקה (1) – 17,690 שקלים חדשים. "

על מנת לדעת היכן חשוף מזמין שירותים אשר מעסיק עובדים באמצעות קבלן יש צורך בבדיקה מדוקדקת של מערכת היחסים החוזית בין מזמין השירות לקבלן.
כל מנהל בתאגיד אשר מעסיק עובדים באמצעות קבלן צריך לדעת בדיוק מה השכר השעתי (!) של כל עובד ועובד, האם חוזה ההעסקה בין מזמין השירות לקבלן הוא לא חוזה הפסד ועוד בדיקות רבות ומגוונות אשר אם לא בוצעו יהא מזמין השירות חשוף לחלוטין. מטרת החוק הייתה ועודנה למנוע מחברות גדולות במשק להסתתר מאחורי קבלנים קטנים ולהתנער כאשר נתגלו אי סדרים בתנאי ההעסקה של העובדים.